מהו ליסינג                                                                                                           

ליסינג הינה שיטת מימון לרכישת ציוד. השיטה מוכרת בציבור בזכות השימוש בה למתן רכב צמוד לעובדים. בהקשר זה קיימים
גם תחומים של ליסינג תפעולי, מימוני וליסינג לפרטיים.

בדומה לשיטות מימון אחרות, שיטת הליסינג באה לאפשר לעסק לרכוש ציוד הדרוש לפעולתו בלי שיצטרך לגייס הון לשם כך.
חברת הליסינג רוכשת, באמצעות גיוס הון, את הציוד הנדרש, והעסק משלם לה תמורת הציוד בתשלומים חודשיים, הנובעים
מההכנסה השוטפת שמייצר ציוד זה. בנוסף לשיקולי המימון, בהתקשרות עם חברת הליסינג ישנם גם שיקולי מס, משום
שהחברה ממירה הוצאה הונית בהוצאה מניבה.

הסכם הליסינג נעשה לתקופה של מספר שנים הקבוע מראש. בחלוף תקופה זו יכול הלקוח להחליט לרכוש את הציוד במחיר
שנקבע בראשית תקופת הליסינג, או להחזיר את הציוד לחברת הליסינג ולסיים את ההתקשרות.

הליסינג נחלק לשני סוגים עיקריים:

o       ליסינג מימוני – הלקוח מקבל רכב לדוגמא, מתחזק אותו בעצמו. בעסקה זו התשלום החודשי בא לכסות את הריבית על ההון

      שהושקע ברכישת הרכב ואת הפחת * עליו.

o       ליסינג תפעולי – בנוסף לאספקת הרכב, חברת הליסינג גם מתחזקת אותו ומשלמת עליו ביטוחים  ואגרות. בעסקה זו התשלום
החודשי גבוה יותר, משום שהוא בא לכסות גם את הוצאות האחזקה למיניהן. במקרה זה העסקה איננה עסקת מימון טהורה,
אלא גם עסקת מיקור חוץ **, שבה העסק פטור מלהעסיק אנשי תחזוקה, משום שזו נעשית ע"י חברת הליסינג.

בשני המקרים התשלום החודשי מכיל גם פרמיה, שהיא הרווח של חברת הליסינג.

o       פחת – פחת הינו ההפרש בין שוויו של הנכס בתחילת התקופה הנאמדת לבין שוויו הכלכלי האמיתי בסוף אותה תקופה.

o       מיקור חוץ – הינה שיטת ניהול מודרנית שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות אשר אינן נמצאות בבסיסו.